כלי נגינה אלקטרוניים

כלי נגינה אלקטרוניים הם כלים שמערבים רכיבים חשמליים  בתהליך הפקת הצליל. כלים כאלה הומצאו כבר בשנים הראשונות של המאה ה-20 , אך הפכו לפופולריים רק בשנות החמישים. ישנם שני סוגים עקריים של כלי נגינה אלקטרוניים:
כלים אלקטרו אקוסטיים - כלים שבהם הפקת הצליל עצמה נעשית באופן אקוסטי, אך לאחר מכן הצליל מוגבר ועובר שינויים באמצעות רכיבים חשמליים. לדוגמה: גיטרה חשמלית.
כלים אלקטרוניים - כלים שבהם הפקת הצליל עצמה היא אלקטרונית ולא מערבת רכיבים אקוסטיים. לדוגמה: סינטיסייזר.

כלי מפוח

מפוח הוא מכשיר שנושף אוויר.
בתוך מפוח עשויים להיות מאוררים.
קיימים סוגים שונים של מפוחים:
1. מפוחים צנטריפוגליים: כפות נטויות לפנים או כפות נטויות לאחור.
במפוחים צנטריפוגליים האוויר נכנס צירית ממרכז המאיץ ומואץ רדיאלית להיקף בעזרת הכוח הצנטריפוגלי.
המפוחים הצנטריפוגליים מחולקים לבעלי כניסה בודדת או כניסה כפולה בהנעת רצועות בהנעה ישירה.
מפוחים בלחצים נמוכים וגבוהים , מפוחים שיודעים להעביר רק אוויר, אוויר רווי בשמן, אוויר עם חלקיקי נסורת או חלקיקים ארוכים .
2. מפוחים ציריים/ שואבים ציריים: בעליי כנפיים המורכבות על ציר מרכזי הפעולות בשיטת דחיפה שו שאיבה של אוויר על ידי פעולות סיבוב על ציר מרכזי .
האצת אוויר מפוחים ציריים מתבצעת על ידי מבנה כנף המאיץ הגורם להבדל לחצים בין שני צדדיו.
סיבובי המאיץ יוצרים לחץ דינמי גבוה ולחץ סטטי נמוך.
המאיץ המסתובב סביב צירו ומזיז "שרוול" אוויר מקביל לצירו.
את המפוחים יש להפעיל כאשר כיוון הסיבוב תואם את צורת הכף.
שיעילותם זהה לשני כיווני הזרימה, הוצאה והכנסת אויר.